Blog

שמועות שמופצות במהירות ברשתות החברתיות על 'החורף הקר ביותר של המאה' באירופה, זוכות להערכה מחודשת מצד מומחי מטאורולוגיה. מדענים מסבירים שלמרות שייתכנו תקופות קרות מהממוצע וגלי קור קצרים ומורגשים, הסיכוי לאירוע קור קיצוני של פעם במאה אינו נראה כרגע ריאלי.

המטאורולוגים מציינים כי החורף הקרוב עלול להתאפיין בפעילות מוחלשת של הסופה הקוטבית, מה שיכול לאפשר לאוויר קר במיוחד מן הקוטב להישפך לאירופה ולגרום למכות קור פתאומיות. בנוסף, תופעת לה ניניה באוקיינוס השקט עשויה לערער את יציבות המערכות ולחולל התקפות קור לא צפויות ברחבי היבשת.

לפי המודלים לעונה הקרובה, מרבית אירופה צפויה לקבל כמות משקעים מתחת לממוצע – כלומר פחות שלג. במקביל, תנודות קיצוניות בטמפרטורות יגרמו לפרקי זמן של קור עז ולאחריהם חום חריג לעונה, בעיקר במרכז ובמזרח אירופה. המומחים מדגישים כי אין בסיס מדעי לטענות על חורף קיצוני במיוחד, אך יש להצטייד לקראת תנאים משתנים ואירועים קצרים אך עוצמתיים.

לקראת הבחירות הצפויות בהולנד, מתקיימת סערה ציבורית סביב אופן הסיקור של התקשורת המקומית. בולטים במיוחד הדיווחים בטלוויזיה ובעיתונות שמדגישים את סוגיית המהגרים ומציגים אותה בצורה חד-צדדית, מה שמעורר טענות על חציית גבולות התעמולה.

לאחר נפילת הממשלה בראשית החודש, הולנד נערכת לבחירות מוקדמות שיתקיימו ב־29 באוקטובר. סקרים עדכניים מצביעים על כך שמפלגת החירות בראשות חרט וילדרס ממשיכה להוביל, כשהתחזקות המפלגות הימניות־קיצוניות קשורה ישירות לגל הסיקור הביקורתי נגד מהגרים.

מומחים מזהירים כי הגישה החד־צדדית של כלי התקשורת לא רק מעמיקה את הקוטביות בחברה, אלא גם מסייעת לעליית כוחות הימין הקיצוני. על רקע זה, עולות קריאות להקפיד על עקרונות אתיים ולקיים סיקור שמבוסס על איזון ואובייקטיביות, כחלק משמירה על הדמוקרטיה והסדר הציבורי.

באיחוד האירופי הגיל הממוצע של חקלאים עלה בשנים האחרונות והגיע ל־57. בתגובה, הנציבות האירופית מקדמת צעדים שנועדו להוריד את הגיל הממוצע ולהפוך את החקלאות לאטרקטיבית יותר לצעירים.

בין הצעדים החדשים, הוצע שמדינות החברות יקדישו לפחות 6% מהתקציבים שמוקצים למדיניות החקלאית לתמיכה בחקלאים מתחת לגיל 40, לעומת כ־3% עד היום. בנוסף, צעירים ייהנו מהטבות במס וממענקים או הלוואות בהיקף של עד 300 אלף יורו לרכישת חוות חדשות.

לפי הנציבות, עידוד הדור הצעיר בענף החקלאות הוא מפתח לחיזוק הקהילות הכפריות ולשמירה על עצמאות המזון. עוד נמסר שכל חקלאי שיפרוש ויקבל פנסיה לא יהיה זכאי לתמיכה הישירה מהאיחוד החל מ־2032. בנוסף, יוצעו תכניות חילופים בסגנון ארסמוס גם לסטודנטים ולצעירים שיעבדו בחוות באזורים כפריים.

המעבר לשעון חורף באירופה יחל השנה בלילה שבין יום שבת ליום ראשון, ב־26 באוקטובר 2025. בשעה 03:00 בלילה יוזזו השעונים שעה אחת אחורה ל־02:00, והתקופה הרשמית של שעון החורף תתחיל ברחבי היבשת.

שינוי זה יאפשר לתושבי אירופה לישון שעה נוספת בלילה, וזוהי מסורת שנמשכת כבר שנים רבות לטובת חיסכון באנרגיה. כל המדינות המשתתפות במעבר יתעוררו ביום ראשון בבוקר לשעון מעודכן, וישובו לשעון קיץ רק ב־30 במרץ 2026.

בתורכיה, לעומת זאת, לא יתבצע כל שינוי בשעה, מאחר שהיא ממשיכה לפעול לפי שעון קבוע לאורך כל השנה. השעונים בטורקיה יישארו ללא שינוי ולא נדרשת כל התאמה.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הזהירה כי מחירי האנרגיה הגבוהים ביבשת פוגעים הן בתחרותיות של התעשייה האירופית והן ברווחת משקי הבית. לדבריה, הסיבה העיקרית לכך היא התלות הממושכת של אירופה ביבוא דלקים פוסיליים וההשפעות של תנודתיות עולמית בשוק האנרגיה.

בפניה שנשאה לפני פסגת מנהיגי האיחוד שתתקיים מחר בבריסל, הבהירה פון דר ליין שהנושאים המרכזיים שיידונו הם תחרות, דיור בר השגה ואנרגיה. היא הדגישה כי הפתרון טמון בהגדלת הפקת אנרגיה ממקורות ירוקים ומקומיים, כמו שמש, רוח, הידרו, גיאותרמי וגרעיני, אך ציינה גם שתשתיות ישנות ומיסוי כבד מחמירים את יוקר החשמל.

על פי נתוני הנציבות, 34% מההוצאות של עסקים על אנרגיה ו-42% מחשבונות האנרגיה של משקי הבית באירופה מוקדשים למסים. התעשייה משלמת מסים פי 15 יותר על חשמל לעומת גז. פון דר ליין הבהירה שהמצב אינו יכול להימשך וקראה לפעולה משותפת ברמת האיחוד והמדינות. היא סיימה וקראה שוב לספק במהרה אנרגיה זמינה וזולה למשפחות ולעסקים.

הפרלמנט האירופי אישר רפורמה משמעותית בנוגע לרישיונות הנהיגה, במסגרתה תיכנס לשימוש עד 2030 מערכת לרישיון נהיגה דיגיטלי שיהיה תקף בכל מדינות האיחוד האירופי. הרישיון הדיגיטלי יהיה זמין בטלפונים החכמים של האזרחים, אך מי שיבחר בכך יוכל להמשיך להנפיק גם רישיון פלסטיק מסורתי.

לפי הרפורמה, נהגים שיבצעו עבירת תנועה חמורה במדינה מסוימת — כמו נהיגה במהירות מופרזת, תחת השפעת סמים או אלכוהול, או גרימת תאונה קטלנית — ייחשבו פסולים לנהיגה בכל מדינות האיחוד, ולא רק במדינה שבה ביצעו את העבירה. המטרה היא להגביר את הבטיחות בדרכים ולמנוע התחמקות מעונש בין מדינות.

בנוסף קובעת הרפורמה נהלים חדשים בנוגע לאישור רפואי לנהגים חדשים, שינויי גיל מינימלי לנהיגת משאיות ואוטובוסים, ותקופת מבחן בת שנתיים לנהגים צעירים בתחבורה ציבורית. המדינות החברות ידרשו להחיל את הרפורמה בחוקיהן בתוך שלוש שנים מהרגע שתאושר סופית במועצת האיחוד.

המועצה הממלכתית בהולנד נתנה אור ירוק להצעת חוק שתאסור שחיטת בעלי חיים ללא הימום מוקדם. את ההצעה הגישה מפלגת הגנת החיות, והיא נוגעת בראש ובראשונה לשחיטה כשרה ליהודים ולשחיטה הלללה למוסלמים—הפרקטיקות הדתיות שמחייבות לשחוט את בעל החיים כשהוא בהכרה.

החוק המוצע מטרתו לאסור לגמרי שחיטה דתית ללא הימום, ובכך להציב את רווחת בעלי החיים מעל חופש הדת במקרה הזה. בין היתר, ההצעה תאסור גם את מכירתם ושחיטתם של יונקים בהריון מתקדם, אך המועצה הדגישה שיש אי בהירות לגבי יישום הנקודה הזו בפועל.

עדיין לא מדובר בחוק בתוקף, אך אישור המועצה הוא שלב קריטי לפני העלאת הנושא להצבעה בפרלמנט ההולנדי. אם יאושר, הולנד תהפוך לאחת המדינות הבודדות באירופה האוסרות לחלוטין שחיטה הלכה ודתית.

בית הדין לצדק של האיחוד האירופי פסק כי חיות מחמד הנמצאות עם הנוסעים במטוס, ואובדות במהלך הטיסה, ייחשבו כמטען מבחינת הפיצוי הכספי. ההחלטה הגיעה לאחר שמטיילת מספרד איבדה את כלבה לפני עלייה למטוס בואנוס איירס, והגישה תביעה לקבלת פיצויים מחברת התעופה איבריה לאחר שהכלב לא נמצא.

לטענתה של האישה, הכלב היה אמור לטוס עמה לברצלונה, אך בשל גודלו הועבר לתא המטען. לפני העלייה למטוס הכלב הצליח לברוח ולא נמצא מאז. האישה דרשה פיצוי של 5,000 אירו בגין נזק רגשי, אך חברת התעופה טענה שהפיצוי מוגבל לסכום של כ-1,600 אירו, כפי שנקבע באמנת מונטריאול הנוגעת לאובדן מטען.

בית המשפט בספרד פנה לבית הדין האירופי, שנקבע כי חיות מחמד בטיסה נחשבות כמטען, בדיוק כמו חפצים אחרים. יחד עם זאת, הודגש כי נוסעים רשאים להצהיר מראש על ערך גבוה יותר של רכושם או בעל חיים – ובתמורה לתשלום נוסף, יוכלו לקבל פיצוי גבוה יותר במקרה של אובדן. ההחלטה לא משנה את הדרישה לשמור על רווחת בעלי החיים במטוסים, ובקרוב תחול תקנה זו בכל מדינות האיחוד האירופי.

השביתה של טייסי הים בנמלי אנטוורפן, זיברוז'ה וגנט הופסקה זמנית בבוקר יום רביעי, אחרי כמה ימים של האטה ועיכובים בתנועת האוניות. בעקבות ההשעיה, חזרו הנמלים לפעילות מלאה והחלו לטפל ביותר מ־200 אוניות שהמתינו לכניסה ולעגינה.

הטייסים החלו בעיצומים מאז יום ראשון במחאה על הרפורמות בפנסיה שמקדמת הממשלה הפדרלית. ההשעיה נועדה לשבור את המבוי הסתום בין הטייסים לממשלת מחוז פלנדריה. הטייסים העניקו לממשלה זמן עד 24 באוקטובר להראות התקדמות ביישום ההסכמות מהקיץ, כשעד סוף נובמבר צפויה להתקבל החלטה סופית על הסדרת גיל הפרישה.

העיצומים, ובמיוחד השביתה הארצית ביום שלישי, גרמו לעיכובים משמעותיים בנהר סכלדה ובים הצפוני, כאשר לפי נתוני הסוכנות לשירותי ים וחוף 210 אוניות עדיין המתינו בבוקר יום רביעי. מרכז בקרת התנועה בזנדווליט חזר גם הוא לפעילות, וננקטו אמצעים נוספים עם משמר החופים לניהול בטיחות אזורי ההמתנה. כל קווי המעבורות באנטוורפן ומזרח פלנדריה שבו גם הם לפעילות סדירה.

בפסגת שלום שנערכה בשארם א-שייח' שבמצרים נחתם הסכם משמעותי שאישר רשמית את הפסקת האש בעזה. ההסכם נחתם בהשתתפות נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ואמיר קטאר שייח' תמים בן חמד א-ת'אני, וחוגג ציון דרך בהיסטוריה האזורית.

המנהיגים הדגישו שמדובר בצעד משמעותי לקידום השלום לא רק במזרח התיכון אלא בעולם כולו. טראמפ שיבח את חלקו של ארדואן בתהליך וציין שמדובר ביום מרגש לכל העולם, והביע תקווה להמשך ההסכמות ולשמירה על הפסקת האש.

בנוסף לציון הסכם הפסקת האש, הודיעו המשתתפים כי מדינות ערביות ישקיעו בשיקום עזה, וכי הקהילה הבינלאומית צפויה להגיש סיוע נרחב. טראמפ התייחס לחשיבות שיקום ההריסות בעזה ואמר כי יש צורך בעבודה רבה לשיקום האזור.